מניעת הידבקויות של איברי הבטן אחרי ניתוח קיסרי

אחד החששות של נשים המועמדות ללידה קיסרית הוא נושא הידבקויות בין איברי הבטן.

הידבקויות בין איברי הבטן נגרמות מחשיפה של האזורים המנותחים (רחם, שלפוחית השתן, דופן הבטן) מהקרום הטבעי העוטף אותן, קרום הצפק (פריטונאום). חשיפת אזורים מנותחים וחיתוך הרקמות גורמים להפרשת חלבונים אשר מהווים לאחר הניתוח מעין דבק ביולוגי וגורמים לאותם האזורים החשופים להידבק לאיברים סמוכים כמו: הידבקות שלפוחית השתן לרחם או הידבקות המעי לרחם או בין איברי הבטן לדופן הבטן. עובדות מראות שבניתוח חוזר נמצאו הידבקויות בחלל הבטן במעל 40% מהמנותחות אחרי ניתוח ראשון ומעל 80% מהמנותחות אחרי ניתוח שלישי. הידבקויות אלו יכולות לגרום בין היתר לכאבים כרוניים, חסימת מעי, אי פריון עקב חסימת החצוצרות אבל הנפוץ ביותר הוא קושי טכני בניתוח חוזר. בממוצע הזמן החולף עד הוצאת התינוק מתחילת הניתוח מכפיל את עצמו עם כל ניתוח קיסרי שהאישה עברה בעבר. היווצרות ההידבקויות מתרחשת ב-7 הימים הראשונים לאחר הניתוח, כך שעיקר המאמץ למנוע אותן צריך להיות בתקופה זו.

בספרות המקצועית קיים מידע רב על טכניקות למניעת הידבקויות אחרי ניתוח קיסרי שחלק מהן אמנה בהמשך. הדעות חלוקות באם טכניקה כזו או אחרת עדיפה אבל דבר אחד ברור מעל לכל ספק: ניתוח הנעשה במיומנות תוך שימוש נבון בעקרונות הכירורגים הבסיסיים ובעיקר תוך נקיטת זהירות עם הרקמות עם מינימום נזק לרקמה, מניעה של דימום מיותר, סגירה קפדנית ואלגנטית של כל רקמה שנחתכה, שטיפה של כל חומר ביולוגי מיותר שנשאר באזור הניתוח מבטיחה את מזעור הנזק ומורידה משמעותית את הסיכון להידבקויות. ניתוח קיסרי הוא ניתוח לכל דבר וצריך להיעשות בסבלנות ובמיומנות כירורגית מקסימלית.

טכניקות שונות למניעת הידבקויות:

  1. שטיפת איברי האגן בתמיסה פיזיולוגית ושאיבת כל נוזל מיותר לפני סגירת דופן הבטן
  2. סגירת קרום הצפק (פריטונאום) שנחתך בכניסה לחלל הבטן
  3. השארת מחסום ביולוגי נספג (Adhesion prevention agents) מעל הרקמות כדי למנוע את הידבקותם זה לזה
  4. תנועתיות בימים שאחרי הניתוח
  5. עיסוי של הבטן התחתונה בימים שאחרי הניתוח

אפרט במקצת על השארת המחסום ביולוגי מעל הרקמות. ה- FDA  אישר שני חומרים אלו: Interceed של חברת Ethicon העשוי יריעות צלולוז מחומצן ו-Seprafilm של חברת Genzyme העשוי צלולוז מסוכר. בארץ ניתן לקנות Interceed – מעין רשת המונחת על אזור החתך של הרחם ואזור המגע שלו עם דופן הרחם. היריעה מונעת מגע בין הרקמות ונספגת לאחר מספר ימים. כדי להניח את היריעה צריך שאזור החתך יהיה נקי לחלוטין מכל דימום ואסור לשים אותו במידה ויש סכנה לזיהום. זהו המוצר הנפוץ ביותר בשימוש וניתן לקנות אותו ולהביאו לניתוח. מהניסיון שלי, נשים שהושאר אצלן Interceed התלוננו יותר על כאבים לאחר הניתוח.

Seprafilm – גם הוא מהווה מחסום ביולוגי המודבק לאזור החתך על הרחם ונספג לאחר מספר ימים. לא בשימוש נרחב.

Adept – נוזל קולואידי המשמש בעיקר בניתוחים לפרוסקופים בהם יש שימוש נרחב יותר בצריבה של הרקמה המשאירה אזור חשוף המועד להידבקויות. לא יעיל אחרי ניתוח קיסרי בעיקר כי דורש שטיפה של חלל הצפק בכמות גדולה של נוזל

Intecoat – חומר המוזרק מקומית ע"י מזרק מיוחד בניתוחי אגן ומתאים בעיקר בניתוחים לפרוסקופים.